נורלי, נפש תאומה שלי. כלכך רציתי שתכנסי פתאום בדלת, את והחיוך המתוק שלך, אבל במקום זה לקחו לי אותך ואני עומדת פה ומרגישה כאילו השמש הפרטית שלי שקעה לפני תשעה ימים ושמאז היא לא חזרה לזרוח. האמת, שאני אפילו כבר לא יודעת מה להגיד, אני בהדרן לסרט אימה שבכלל לא רציתי לצפות בו. שני הספדים בשלושה ימים, הכל אצלי בפנים תהום אין סופית של חושך וכואב לי בעוצמות שלא הכרתי, כאלה שגוף אנושי לא מסוגל להכיל. אין לי אחיות, ואת ורויה הייתן שתיכן שלי. האחיות הקטנות שלי, עד שמלאך המוות דפק לנו על הדלת. רציתי להגיד לך שלפחות אתן יחד עכשיו, עם עמיתי, אבל האמת שזה ממש לא מנחם אותי ואין ניחום או תרופה שירפאו את הלב המדמם שלי. נורלי, כל מי שמכיר אותי יודע מה היית בשבילי. את היית בשביל הכל,עולם ומלואו עבורי; הבת דודה הכי הכי שלי, שהיא גם החברה הכי טובה שלי וגם האחות הקטנה שלי, ולפעמים כשצריך,היית גם אחותי הגדולה. חגגנו את החיים הארורים האלה ביחד. היה לנו את הדבר הזה שהוא רק שלנו. שלך ושלי. נפש תאומה. צחקנו על הכל ואמרת שאנחנו אותו בן אדם,ושכל הבנות דודות כאלה מוכשרות ועדינות ורק את ואני, שתי הערסיות של המשפחה אבל שהחזקנו בתפקיד הכי חשוב, קראנו לעצמינו א. אוירה ואני אמרתי לך שזה הכישרון הכי גדול שלנו. כולם אומרים לי כמה אנחנו דומות ועכשיו אני מביטה במראה וכל מה שאני רואה בה זה אותך, מדמיינת את הצחוק המתגלגל שלך, נקרעת מצחוק ואומרת לי ״ מורי בואי נשב לכוס יין יש לי מליון דברים לספר לך.״ ואני פשוט לא יכולה להמשיך בלעדיך. תמיד אמרת לי -מור, כשלך יוולד ילד אני באמת אתעלף מהתרגשות ואני תמיד אמרתי לך שכשאת תתחתני אני פשוט אמות. ורקמנו חלומות והיו לנו תוכניות לכל החיים, וחוץ מזה שבאמת בא לי למות עכשיו, שום דבר מזה כבר לא יקרה. אבל אולי תיוולד לי ילדה יום אחד ואני אקרא לה נורל ואני אתפלל שיהיה לה את אותו הצחוק המתגלגל שלך. נוחי על משכבך בשלום אחות קטנה תמיד אחפש ואמצא אותך בעיניים שלי. תבואי לבקר אותי בחלומות. אני מחכה לך.