נורל, שום דבר לא הכין אותי לרגע שאני אצטרך לשבת ולכתוב עלייך הספד. זה הרגע הכי נורא בחיים שלי.

 הלב שלי נמחץ, הבטן שלי מתהפכת והמוח לא עובד כבר שבוע.

כל חלק בגוף שלי אומר לי לעצור את זה וללכת לישון, אבל מגיע לך ולי שניפרד כשכל העולם יודע מה את בשבילי.

יש לי אלף דברים לספר עלייך נורל, ואני לא יודע מאיפה להתחיל.

הייתה לך נתינה אין סופית, אהבה שעוטפת ומחממת רבבות של אנשים, יכולת לא מוסברת להיכנס לכל לב שאת פוגשת בדרך, להפיל אנשים בקסם שלך, כמו הצ’ארמרית מלידה שאת.

מי שלא קיבל ממך אהבה לא מבין מה זה להיות עטוף, מי שלא חווה אותך לא יודע מה זאת חברות. כי הדבר שהכי מאפיין אותך נורל, זאת החברות והיכולת להרים אנשים כשהם למטה. לא משנה מה זה דורש ממך, לא משנה מה את עוברת כרגע.  ולי באופן אישי היה את המזל הענק הזה, לפגוש מישהו שדאג לי לפני שדאג לעצמו.

עברתי לא מזמן תקופה קשה. נכון לאז, הקשה בחיי. באתי וסיפרתי לך. עם דמעות עצורות בעיניים כדי לא לשבור אותי, פשוט אמרת לי: “יאללה, התחלנו”, ולא עזבת אותי יותר לרגע. לא שלפני זה עזבת…  הסברת לי שמבחינתך שנינו בתקופה רעה עכשיו, ושנינו נצא ממנה ביחד. כל עוד את פה אני לא לבד אף פעם.  אבל את לא פה עכשיו. ונכון שאני לא לבד, אבל העולם יותר מפחיד אותי בלעדייך. איך לא? לקחו לי את אחד העוגנים הכי חזקים בחיים שלי, לקחו לי ביטחון, לקחו לי שקט. לקחו לי אחות.

אבל עם כל הפחד הזה, אני מבטיח לך כאן מול כולם- אני הולך להיות הגרסה הכי טובה שלי בשבילך.  אני יודע כמה רצית לראות את זה.  לי, באופן אישי, זה יתן קצת נחת שהמוות שלך לא היה לחינם.  איבדנו ילדה קדושה.

ילדה משפחתית ואחות בכורה נדירה.  קשה להאמין שאני לא אשמע שוב את הצחוק המתגלגל שלך, כמה אהבתי להצחיק אותך, יש לך את הצחוק הכי יפה בעולם.   קשה להאמין שאני לא ארגיש שוב את החיבוק שלך, את החום הזה שיוצא ממך.  רק עוד פעם אחת להסתכל בעיניים הטובות שלך שמסגירות עלייך הכול בשנייה.  רק עוד פעם אחת לראות אותך שרה עומר אדם ולחשוב ששיקרת לי שגדלת ב-LA.

לשתות איתך, לחגוג איתך. איזה כיף לחגוג איתך.  לשמוע סיפורים מצחיקים על המשפחה שלך.  לשמוע אותך קוראת לי לב שלי, אח שלי, חצי שלי.

לך אני כבר לא דואג, את כבר מסודרת. אנחנו אלה ששבורים.  אנחנו עצובים עכשיו נורל, בבקשה אל תכעסי עלינו.   תביני אותנו, פשוט לכולנו נכנסת עמוק מדי ללב. לפני שבועיים דיברת עם אמא שלי, סיפרת לה שאת במקום כל כך טוב בחיים שלך, שאת עושה משהו שאת אוהבת ושאת מצוינת בו, אלופה אחת.

סיפרת לה על התשוקה שלך לאופנה, אבל שאת לא יודעת מה לעשות כי את פשוט חייבת לעבוד במשהו טיפולי, שאת רוצה לעזור לאנשים, שאת מרגישה שזה הייעוד שלך.   כמה לב אלוהים.  בי טיפלת חיים שלי, בי ובעוד הרבה אחרים.  אמרת לה שטוב לך, שאת מרגישה בשיא שלך. כמה שמחתי לשמוע את זה ממנה.  אז אהובה שלי, הגדולים באמת פורשים בשיא, ואת הכי גדולה שיש.  את, רויה ועמית, שלושה מלאכים שברחו מגן עדן לעשות לנו קצת טוב בעולם.  עכשיו חזרתם למקום הטבעי שלכם.  עמית שומר עלייך ואת שומרת על רויה וכולכם שומרים עלינו.

אני מדמיין אותך פוגשת למעלה את האליל שלך, את קובי בראיינט, עם הפרצוף החמוד שלך, מבט ביישני ושאת לא מצליחה לדבר מרוב התרגשות.  אבל ברגע שתפתחי את הפה נורל, גם קובי יתאהב.  אני בטוח שעמית מציק לכן ומחייך עם החיוך הענק שלו, ואתן שתיכן צ’יק צ’ק מאפסות אותו, כי מי יכול עליכן בכלל?   רק מלאך המוות מסתבר.  הייתי הרבה בבית שלך השבוע, ראיתי כל כך הרבה תמונות.  הייתה תמונה אחת שלך בתור תינוקת, היה לך שם את הפרצוף הכי חמוד שראיתי.  את התמונה החזיק מגנט עם הכיתוב: “נולדתי בחינם, היום אני יקר” ואני מצאתי את עצמי חושב על כמה את יקרה לי ועל איזה מחיר לא נשלם כדי שתחזרי.  אין כזה.  בצער רב אחותי, זכיתי השבוע להכיר את המשפחה המדהימה שלך שדיברת עליה כל השנים.  לא שיקרת. קבוצה נדירה של אנשים שפשוט גרמה לי להבין איך יצאת כזאת מלאך. נולדת בצלמם.  שבט מנצורי ושטיינר היקרים- תודה. אתם לא מאמינים כמה עזרתם לי השבוע.  אני רוצה מפה להגיד למנש וסיגי האהובים- על כל מה נתתם לנו כל השנים, אתם תקבלו מאיתנו את כל התמיכה האפשרית והלא אפשרית. זה מה שיש לנו וזה מה שנתן.

לשי הנסיך, אין לי מילים שיוכלו לעזור, אבל יש לך עשרה אחים גדולים שאני מכיר באופן אישי. כולם יעמדו דום בשבילך. ביחד ננסה להגיע לחצי מהאהבה והדאגה שלנורל הייתה אליך.

ירדן, אהובה שלנו, אני יודע שהפצע הזה לא יעבור לעולם. אנחנו כאן להפחית מהכאב.  לכל החברים שלי שהם המשפחה שלך נורל, אני רוצה להגיד שקיבלנו מכה אכזרית.  לא הגיע לנו לעבור את מה שעברנו.

אנחנו חבורה של ילדים שגדלו ביחד ושתמיד נפגשו בשמחות, ופתאום השמיים נפלו עלינו.  החיים שלנו השתנו.  אבל נצא מזה ביחד, כי האהבה שלנו אחד לשני חזקה מדי.  אנחנו נחזור לשמוח, ובכל שמחה שלנו נורל ועמית יהיו איתנו.  בכל שמחה שלנו נקדש את השם שלהם ושל רויה.

קראתי השבוע את הברכה שכתבת לי ליומולדת האחרון שלי, אחרי שעזבתי לברלין.  מגילה ענקית.  כתבת לי שם שביום שנסעתי לא הפסקת לבכות וניסית להרגיע את עצמך, עד שאמרת לעצמך: “כוסעמק נורל, מותר לך שיהיה לך קשה, מותר לך להתאבל על זה שהחבר הכי טוב שלך לא יהיה לצידך כמו שאת רגילה”.

עצוב איך מילים שאמרנו פעם בקלות קיבלו משקל גדול מדי.

אז למרות שאת אוהבת אותנו שמחים, גם לנו מותר להתאבל.  כתבת לי שאת איתי כל יום, ועכשיו נורל זאת האמונה שלי מפה והלאה.

בסוף כתבת שעם כל המגילה הזאת את עדיין מרגישה שלא אמרת הכול, ושמחר תכתבי לי עוד ברכה.  אז מצטער שגם אני לא אמרתי הכול, פשוט אי אפשר.

מה שעובר בי זה יותר ממילים. יש כאן הכול אבל אין אותך.  תודה נורל, על כל דקה שחוויתי איתך.  תודה על הזכרונות.  תודה על עמית.  תנוחי על משכבך בשלום אחותי.  השם יקום דמך.